עיכוב ברכישת שפה ודיבור
רכישת השפה היא תהליך התפתחותי טבעי ומדורג, שבו הפעוט לומד לתקשר עם סביבתו – החל ממבטים ומחוות גוף, ועד להפקה של מילים, צירופים ומשפטים.
במקרים של עיכוב ברכישת השפה, הפעוט רוכש את אבני הדרך המצופות לפי הרצף ההתפתחותי המוכר, אך בקצב איטי יותר ביחס לבני גילו. לרוב, הקושי ממוקד בתחום השפתי, כך שנראה פער בין התפתחות השפה לבין תחומים התפתחותיים אחרים.
לעיתים קרובות קיימת גם אי־התאמה בין הבנת השפה, שלרוב טובה יותר, לבין יכולת ההבעה. הפער הזה עלול להביא לתסכול רב אצל הפעוט: הוא יודע מה רצונו ומבין את המתרחש סביבו, אך בהיעדר מילים נאלץ להסתמך על הסביבה שתפענח את כוונותיו.
איך נראה הטיפול בקליניקה?
הטיפול בקליניקה מתמקד בביסוס אבני היסוד של התקשורת: יצירת קשר עין, שימוש במחוות, חיקוי וקשב משותף. באמצעות משחק חווייתי ומהנה נעבוד על עידוד הפקות קוליות, רכישת מילים ראשונות ובניית משפטים.
במקביל, מושם דגש משמעותי על הדרכת הורים, במטרה להעניק לכם כלים ליצירת סביבה ביתית עשירה בשפה, המעודדת תקשורת ספונטנית ומקדמת את יכולות הילד גם מחוץ לחדר הטיפולים.
מתי כדאי לפנות להערכה של קלינאית תקשורת?
מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי במידה שאתם מבחינים בדפוסים הבאים, בהתאם לגיל:
במהלך השנה הראשונה
שימו לב אם התינוק נראה “שקט מדי” או מנותק – אינו מגיב לקולכם, ממעט ליצור קשר עין או לצחוק בקול. סימן נוסף הוא היעדר של שלב המלמול (משחקים קוליים כמו “בה־בה”), או להפך – תינוק שמרבה לבכות וקשה להרגיעו.
סביב גיל שנה (10–15 חודשים)
בגיל זה אנו מצפים לראות ניצנים של הבנה ותקשורת. כדאי לשאול: האם הפעוט מפנה את ראשו כשקוראים בשמו? האם הוא מבין הוראות בסיסיות או את המילה “לא”? סימן נוסף הדורש התייחסות הוא פעוט שאינו משתמש במחוות גוף (ג’סטות) – כמו הצבעה על חפצים או מחיאת כף בשירי משחק.
לקראת גיל שנה וחצי
השפה מתחילה לתפוס מקום מרכזי. אם אוצר המילים של הפעוט כולל פחות מ־30 מילים (גם אם אינן נהגות בשלמותן), או אם ניכר שהוא ממעט ליזום תקשורת עם הסביבה – רצוי להגיע להערכה של קלינאית תקשורת.